סרטן הראה הינו אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר והקטלניים ביותר באוכלוסיה המערבית.
באופן עקרוני מבחינים בין שני סוגים עיקריים של סרטן הראה. הסוג השכיח מכונה "תאים לא קטנים" וכולל סרטן קשקשי, סרטן בלוטי, סרטן ברונכו-אלביאולרי, וסרטן מסוג "תאים גדולים".
הסוג השני מכונה על פי מראהו המיקרוסקופי "תאים קטנים". האסטרטגיה האונקולוגית הטיפולית בחולים עם סרטן ראה מסוג "תאים קטנים" שונה לחלוטין, ולא תידון בסקירה זו. חשוב לציין כי כל הכתוב להלן מתייחס אך ורק למחלת סרטן הראה מסוג "תאים לא קטנים".
חולים אצלם נתגלה הסרטן בשלב התחלתי ממוקם לריאה או גם לבלוטות הלימפה בשער הראה, מופנים לניתוח למטרת ריפוי. במיקרים בהם שלב המחלה מתקדם יותר ניתנת כימותרפיה כהכנה לניתוח או לקרינה, או ניתנת בשילוב עם קרינה, ועדיין ניתן לצפות לריפוי בסבירות מסוימת. מתן טיפול מונע קרינתי או כימי לאחר בצוע ניתוח דפיניטיבי נמצא עדיין במחלוקת. לאחרונה מסתמנת גישה (אמנם לא באופן חד-משמעי) לא לתת טיפול מונע קרינתי, אלא במיקרים בהם נכרת הגידול בשוליים צרים או נגועים.
בשנה האחרונה פורסמו מחקרים חשובים המצדדים במתן טיפול-מונע כימי, המבוסס על משלב תרופתי הכולל תרכובות פלטינום. גם גישה זו עדיין שנויה במחלוקת, ואין כל הוראה ברורה בנדון.
במצבים בהם התפזר הגידול בראה הנגועה או בראה השניה, או שהגידול מערב כבר איברים שונים מחוץ לבית החזה, ניתנת כימותרפיה למטרת עצירת המחלה, הקלה בתסמיני המחלה (מצוקה נשימתית, כאב) ושיפור קל אך משמעותי בתוחלת החיים. הוכח כי בחולים מתאימים בעלי כושר תפקודי גבוה עדיף לטפל גם במשלב כימותרפי, המבוסס על תרכובות פלטינום, מאשר להסתפק בטיפול תומך בלבד (סטרואידים, חמצן, משככי כאבים, אינהלציות).
הוכח גם יתרון למשלב כימותרפי המבוסס על תרכובות פלטינום בצירוף תרופות אחרות (כמו ג'מציטאבין, טקסאנים או נגזרות וינקה), על פני משלבים ללא תרכובות פלטינום. הוכחה עדיפות מתן משלב המבוסס על 2 תרופות על פני מתן תרופה בודדת, אולם לא נמצא יתרון במתן שלוש תרופות על פני שתיים. שיעורי התגובה (נסיגה משמעותית) של סרטן הראה מסוג "תאים לא קטנים" למשלב כימותרפי המבוסס על תרכובות פלטינום עם אחת מהתרופות הרשומות לעיל נעים בתחום סביב ה- 30%. בהתחשב גם בשיעור העצירה של המחלה על ידי הטיפול, ניתן להגיע לשליטה על המחלה בסדר גודל של 50% בערך.
בחולים עם כושר תפקודי נמוך, בחולים קשישים או במצבים בהם המחלה התקדמה למרות טפול במשלב בקו הראשון, ניתן לעיתים להסתפק במתן תרופה כימית בודדת, על מנת להשיג הישג נגד הסרטן ובאותה עת לא לסכן את חיי החולה ואת איכותם יתר על המידה.